מהי עבודתו של משגיח הכשרות

בפרשת שמיני, התורה מדברת על הלכות בשר כשר. שם אנו מוצאים רשימות מפורטות בקפידה של בעלי החיים הכשרים שאסור ליהודים לאכול: בין אם הם יונקים (כמו פרות, כבשים ועזים), עופות (עוף, ציפורים וכו'), דגים ופירות ים אחרים, ואפילו זוחלים וחרקים.

מהי עבודתו של משגיח הכשרות

עבור יהודים המקפידים על חוקי כשרות, יש לכך השפעה עצומה על חיי היומיום. אך האם עצרת אי פעם לשקול מדוע חוק הכשרות, מגביל אותנו מאכילת בעלי חיים מסוימים? כשאתם נכנסים לפרטים בשאלה מה הופך בשר לכשר, זה מרגיש כל כך טכני, ואפילו שרירותי.

כללי כשרות

ישנם כללים לכל קטגוריה של בעלי חיים: ליונקים חייב להיות פרסות מפוצלות ושהם יעלו גירה. עופות מסוימים (ציפורים) כשרים אך לא כולם, דגים כשרים אם יש להם סנפירים וקשקשים, ויש אפילו מגוון אחד של חרקים שנחשבים כשרים (אם כי מעטים האנשים שאוכלים אותם מכיוון שרבים ממומחי הכשרות סבורים שאיננו יודעים בדיוק לאיזה סוג חרק מתייחסת ההלכה).

כשרות ועבודת המשגיח

כשאתם מסתכלים על כל מכלול ההלכות הכשרות הללו, קשה למצוא משמעות במערכת שמעבר: "אלוהים אמר לא לאכול את זה, אז אנחנו לא אוכלים".

למרות שבוודאי ישנה משמעות והיא להראות את נאמנותנו לאלוקים, זה לא מסביר מדוע אלוקים פיתח מערכת טכנית ומסובכת כל כך.

אבל מה אם יש יותר מדיני כשרות מזה? כיצד נוכל להבין את המשמעות של הכשרות מעבר לרק לראות בה חובה? מה אם הייתה דרך לחשוב על חוק הכשרות שאף מחזק את היחסים שלנו עם אלוקים?

על תשובות אלה נוכל לענות במאמר מפורט ונפרד אך את הדברים האלה צריך לדעת משגיח כשרות בעבודתו שעבר קורס משגיחי כשרות.

מה עושה משגיח כשרות?

משגיח כשרות צריך להיות ערני בכל מקום בו הוא עובד, זאת כדי לתת את המענה לבעיות הלכתיות שונות שנתקלים בהם בכל מקום שמוכר מוצרי מזון ומייצר אותם כמו מאפיות, שווארמיות, מסעדות, דוכני אוכל וכמובן בתי מלון ושאר מקומות שמאכילים בהם יהודים המעוניינים בזה.

קראו עוד על קורסים למשגיחי כשרות